בדיקת חוזק בטון קשוי ללחיצה באמצעות פטיש שמידט היא שיטה תקני (ת"י 26 חלק 7) המאפשרת לקבל אינדיקציה טובה לגבי חוזק הבטון ללחיצה. בדיקה זו אינה במקום בדיקת חוזק ללחיצה על מדגמי גלילים שנשלפו, כיוון שרמת אי הדיוק שלה גבוה- 25%,  אלא היא בדיקה משלימה. כאשר רוצים לבחון מספר רב של אלמנטים ניתן להשתמש בפטיש שמידט, ובמקביל לדגום מספר מצומצם שם גלילים שיהוו "פקטור" לתוצאות.

למרות זאת, ניתן לבצע בדיקת חוזק בטון באמצעות פטיש שמידט גם ללא מדגם של גלילים, על מנת לקבל אינדיקציה ראשונית וכיוון כללי לגבי חוזק הבטון של האלמנטים בשטח.

טכניקת הפעולה של פטיש שמידט הינה מדידה של עוצמת ההחזר המתקבלת ממכה על האלמנט. הפטיש מכה בבטון תמיד בעוצמה קבועה וכך ניתן להשוות את תוצאות החזרי הרתע ולבחון היכן הבטון חזק או חלש יותר. לפי ת"י 26 חלק 7 יש לבצע סדרה של 12 הקשות ולחשב את ערך הרתע הממוצע המתקבל מהסדרה. ערך זה יכול לתת אינדיקציה לגבי חוזקו של הבטון באלמנט כולו, אך יש לציין כי רמת הדיוק של הבדיקה הינה 25%.

חשוב לציין כי את ערך הרתע של הפטיש אותו יש להמיר לערך חוזק במגפ"ס. ערך ההמרה ניתן לחישוב לפי עקומות המרה שנקבעו בעשרות שנים האחרונות לאחר אלפי ניסויים ומחקרים. עקומות ההמרה בה אנו משתמשים נעשתה באירופה על ידי ייצרן הפטיש- פרוסק.

קרבונציה של הבטון משפיעה על התוצאה כלפי מעלה (כלומר- תהליך הקרבונציה בבטון גורם משנה כלפי מעלה את תוצאת חוזק הבטון) ולכן בטרם מבצעים את בדיקת חוזק הבטון יש לבדוק את עומק הקרבונציה בבטון ולעדכן את תוצאת חוזק הבטון בהתאם לעומק שלה.

גורם נוסף המשפיע על תוצאת חוזק הבטון הינו השוני בין רפראנס שנקבע בהשוואה למדגמי בטון בגודל 150 מ"מ כפי שנהוג באירופה למדגמי בטון בקוטר 100 מ"מ כפי שנהוג בישראל. שוני זה מצריך שימוש בפקטור נוסף בגודל 103% על התוצאות המתקבלות.

אנו נוהגים לבצע בדיקת אימות לתוצאות חוזק הבטון באמצעות סדן כיול לפני כל בדיקה

​

דוגמא לפלט מחשב המתקבל מסדרה של 12 בדיקות באמצעות פטיש שמידט​

דוגמא לסיכום ממוחשב של שלוש סדרות בנות 12 הקשות לסדרה, והצגת ממוצע הבדיקות​

תמונה ויזואלית של ביצוע הבדיקה על ידי בודק מצוות המעבדה​

עקומה בה משתמשת המעבדה להמרת ערכי רתע למגה פסקל​

לפרטים נוספים